יום שלישי, 25 ביוני 2013

שוקולד ועיניים צוחקות

אתם וודאי מכירים את האמרה הגורסת ש"העיניים הן חלון לנשמה". כולנו מרגישים שיש משהו נכון באופן אינטואיטיבי באמירה הזו. אנחנו מכירים ילדים עם "עיניים צוחקות", כשאנחנו מרגישים שמישהו משקר לנו אנחנו דורשים ממנו בתקיפות: "תסתכל לי בעיניים ותגיד לי את זה שוב!", ואפילו הגברים הקשוחים מבינינו השתמשו במשפטי פתיחה כמו זה של אסי כהן בסדרה "מסודרים": "תגידי, את יודעת שיש לך משהו נורא עצוב בעיניים?...".

"תסתכל לי בלבן של העין".
תמונת תקריב (Close-up) של עין אנושית. מקור: אתר BusinessInsider.

הקשר בין העיניים לבין הרגשות שלנו מהווה חלק בלתי נפרד מהפולקלור האנושי. יש לכך עדויות רבות והנושא אפילו בוסס ע"י לא מעט חוקרים הבוחנים תקשורת בלתי-מילולית כמו שימוש בשפת גוף. עכשיו, מחקר חדש שהתבצע ע"י המחלקה למדעי התזונה שבפקולטה למקצועות הבריאות שבאוניברסיטת דרקסל (Drexel University) לוקח את התפיסה הזו צעד אחד קדימה. מסתבר שאת הביטוי הריגשי לעונג - או תחושת "גמול" (Reward) כמו שמדעני המוח אוהבים לקרוא לזה - אפשר למדוד באופן ממשי בעיניים.

תמונת חתך מייצגת של העין האנושית. הרשתית (Retina) מסומנת בצהוב. מקור: cancerinfo.tri-kobe.org

איך בדקו את זה? המחקר שהובל ע"י ד"ר ג'ניפר נאסר (Dr. Jennifer Nasser) השתמשה בטכנולוגיה בשם אלקטרורטינוגרפיה (Electroretinography) - או בקיצור ERG - כדי למדוד עליה בשחרור של הנוירוטרנסמיטר דופמין (Dopamine) ברשתית העין. ראשית, למי שאינו בקיא כל כך באנטומיה של העין, הרשתית (Retina) היא הרקמה הרגישה לאור בחלק הפנימי של העין שלנו. היא מורכבת מתאי עצב (Neurons) שמתרגמים את האור שפוגע בהם לאות חשמלי שמטייל עד לאונה העורפית - שנקראת גם האונה האוקסיפיטאלית (Occipital lobe) - במוח שלנו שם היא עוברת עיבוד לתמונה שאנחנו רואים.

"אני לא מבין למה את מחייכת. דחפתי לך אלקטרודה לעין".
בדיקת אלקטרורטינוגרפיה (ERG). מקור: אתר laretina.

שנית, מה זה בדיוק ERG? "אלקטרורטינוגרפיה" מורכבת מ- [1] הקידומת "אלקטרו-" (Electro-) שמשמעותה "חשמל", [2] מהמילה "רטינו-" (Retino-) שנובעת מהמילה "רשתית", ו- [3] מהסיומת "גרפיה" (-Graphy) שמשמעותה "רישום". אז כל הביטוי המתוחכם הזה פשוט אומר שזו שיטה לרישום של הפעילות החשמלית מרשתית העין. אלקטרודות מונחות על הקרנית (Cornea) ועל העור בסמוך לעין ובמהלך ההקלטה חושפים את העיניים לגירויים שונים ומקליטים את התגובה החשמלית שמתקבלת מהעין; זה למעשה התרגום לתשדורת חשמלית שתגיע בסוף למוח שלנו.

אמצעי מדעי מתוחכם במיוחד לייצור תחושת גמול... שוקולד. מקור: © Jiri Hera / Fotolia

ועכשיו לחלק הכיפי! איך תעוררו תחושת עונג בנחקרים שלכם? כאן כבר לא צריך אלקטרודות ואמצעים מתוחכמים. החוקרים לקחו קבוצה של נבדקים ופשוט האכילו אותם בשוקולד! ידוע ששוקולד מוביל לעליה בכמויות הדופמין במרכזי הגמול (Reward centers) שבמוח. למי שלא מכיר את האזורים האלו בכלל ורוצה לגלות דברים מגניבים עליהם עכשיו ובעתיד, אני ממליץ בחום לקרוא את הפוסט הקודם שלי שסיפר על הקשר שבין סקס, סמים ומוזיקה. הנוירוטרנסמיטר דופמין משחק תפקיד גם ברשתית שלנו כאשר היא נחשפת לגירוי אור. ד"ר נאסר ועמיתיה גילו שהתגובה החשמלית ברשתית לגירוי אור היתה מאוד גבוהה כאשר למשתתפים היתה פיסת שוקולד טעימה בפה. כמה חזקה התגובה? קודם כל, היא היתה חזקה באופן משמעותי יותר מקבוצת הביקורת בה בסה"כ טיפטפו כמה טיפות מים על לשונות המשתתפים (באסה!). אבל באופן מדהים למדי, אפילו כאשר יצרו קבוצת ביקורת נוספת בה נתנו למשתתפים את הסם "מתילפנידאט" (Methylphenidate), המוכר יותר בשם "ריטלין" (Ritalin), שגורם לשחרור עודף של דופמין במוח - גם אז התגובה אצל "קבוצת השוקולד" היתה גבוהה בהרבה!

"אני ממש לא מכורה. אני יכולה להפסיק מתי שאני רוצה. נשבעת." מקור: אתר iFood.

מה שהופך את המחקר הזה למעניין, לדבריה של ד"ר נאסר, הוא שעד היום מערכת הדופמין של העין נחשבה כנפרדת לחלוטין מזו של המוח. חוקרים רבים ייעצו לה לוותר מראש על המחקר הזה "כי הוא עתיד לכישלון", אך היא בחרה ללכת אחר הרעיון שלה בלב שלם. חוקרים כמו ד"ר נאסר מחפשים כל הזמן דרכים חדשות להעצים את תחושת ההנאה הנובעת ממאכלים שונים ובמקביל לצמצם את כמות הקלוריות הכלולה בהם. וזה גם מתבטא במקור פרסום המאמר: הז'ורנאל המדעי  "אוביסיטי" (Obesity) העוסק במחקרים הנוגעים להשמנת יתר. חשיבות המחקר מודגשת אף יותר נוכח העובדה שהשמנת יתר (Obesity) מהווה גורם סיכון להתפתחות טווח רחב של מחלות לב, כלי דם, לחץ דם גבוה, כולסטרול, סכרת מסוג 2 ועוד, ובמקביל היא מובילה למוות של כ- 250,000 איש מידי שנה בארה"ב ועוד כ- 1 מליון באירופה. היות ושיטת ה- ERG היא זולה יחסית וקלה לשימוש, החוקרים מקווים שהיא תוכל לשמש רופאים כדי לנתח התמכרויות והפרעות אכילה אצל מטופלים ביעילות גבוהה יותר ובכך לסייע להם להימנע מהשמנת יתר ונזק גופני.


קישור לידיעהhttp://www.sciencedaily.com/releases/2013/06/130624111014.htm
הפניה למאמר המקוריhttp://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/oby.20101/abstract
הפרופיל האקדמי של ד"ר ג'ניפר נאסרhttp://www.drexel.edu/cnhp/faculty/profiles/NasserJennifer/
קישור לפוסט "סקס, דופמין ורוקנרול"http://hippocampus-isr.blogspot.co.il/2013/04/blog-post_4411.html

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה